אביב בן זקרי / חלומות |
אך רק מרחוק אביט בה, בלי יכולת לגעת, להרגיש.
שערה הארוך, פזור למרגלותיה.
עלמה נאווה, וחן לה ביופיה ומידותיה.
רק את שמה לדעת, אבקש כעת.
אנא ממך גלי לי מי את, אלמונית שכמותך.
אך היא בשלה, מתרחקת אל עבר האופק המטושטש.
בבקשה ממך, חזרי נא, כי עוד רגע וחלומי יגמר, ואנכי אתעורר שוב
כמה לדעת את שמך, כה צמא לך ולאהבתך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|