לילי רוז / אודה למה שלא יחזור |
העבים השחורים כבר חלפו להם ופינו מקום לענני נוצה
האור בוהק בחוץ, מזמין, משלה כמו הוא כאן להשאר,
אבל זה ידוע לכל שגם הוא עם הזמן, ימשיך הלאה כדי לא לאחר.
מתפתה להאמין, להתגלגל במורד דיונות של אשליה,
אבל מתבוננת מלמעלה, מנקרת, כמו הידיעה
הקור ממתין לשוב, הוא לא זקוק להזמנה,
אותן קלישאות,
בסדר היא כבר מוכנה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|