New Stage - Go To Main Page

אמיל צור
/
מה תזכור?

החושך הזה ועדיין אפשר לראות את הכל
צללית של בקבוק היין
שאריות משיר שנכתב על היד
אני עוצם את העיניים ומיד רואה אורות של אוניה
אני פוקח את העיניים והנה הגוף שלך בשנתו
השיער פזור, הגפיים מוטלות או מעורסלות
הפנים שלוות, הנשימה סדירה ומרגשת
החזה עולה ויורד, הלב עולה ויורד
השפתיים חתומות

הפה הזה סיפר לי פעם תוך עלבון אגבי או נצחי
על האיש שאמר שהוא לא מתרגש עוד מהגוף שלך
טוב, אני רוצה להעיר אותך ולהבטיח לך
אני לא האיש ההוא
ויש לי רק דרכים נוראיות להראות את זה
אבל קודם אבטיח לעצמי

אם נמות מחר
אם תלכי, אם אשתגע
זה לא ישנה
כתבת אותי מחדש
כמו מלחמה גדולה שבאה
ואף שלום עתידי לא יסיר
את הופעתה בהיסטוריה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/7/06 11:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אמיל צור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה