New Stage - Go To Main Page

ניקול כהן
/
היא הייתה ממש כשמה

לא ידעתי שאראה אותה שוב לאחר אותו יום. לא האמנתי עד כמה
הסתנוורתי מיופייה המהפנט
כשהחלה ללכת, ושיערה התנדנד לו בקצב הרוח ורגליה הדקיקות, שהיה
אפשר לראותן מבעד לשמלה הכחולה והזוהרת שלה. כשחייכה לעברי
והתבוננה אל תוך עיניי הקודרות ראיתי כיצד היא מבחינה בעצב
הבלתי מוסבר ששוכן בתוך תוכי חשתי כי היא קוראת אותי כמו ספר
פתוח והרגשה זו נתנה לי ביטחון, הרגשתי מוגנת, כאילו האמנתי
שהיא תישאר שם לנצח. עיניה התכולות ופניה הבהירים, צחוקה
המתגלגל גרמו לי לחוש מיוחדת.
לא החלפנו מילה, רק מבטים ארוכים במשך דקות ארוכות. היא לא
העזה להתקרב לעברי ואני ישבתי לבדי בפינת הרחוב, רק קופסת
סיגריות שכנה בתוך ידיי ועשן כחלחל שהתמזג עם הרוח הקרירה ויצר
מין תחושה של היעלמות. היא החלה להתרחק ומבעד לעשן הסיגריות
ראיתי כיצד היא נעלמת.
קול קטן לחש לי ללכת לעברה אך רגליי היו כבדות וגופי היה עייף
ולא הצלחתי לקום ולרוץ לעברה,
רק התבוננתי עליה נעלמת אל תוך הלילה בפנים עצובות, קול מיילל
ובכי ששטף את הרחוב בעצבות טהורה. והלילות הארוכים שהעברתי
במחשבות עליה ועל פניה המיוחדות והיפות כפרח הקמלים, הבחנתי
בשנינותה וחכמתה, ליבי פעם בחוזקה כאשר היא עלתה במחשבותיי
וגופי רעד כאשר צילם את תמונתה
נפשי ידעה שעוד ניפגש אך הימים חלפו להם ואני נותרתי עודני
מחכה לעורה החלק כמשי ולגופה הטהור. היא הופיעה בחלומותיי
פעמים רבות, עם כנפיה היא החלה לעוף מול עיניי ואני, שרציתי
לגעת אך לא יכולתי, כאילו משהו מנע ממני. לראות אותה היה אחרת
מלהסתכל עליה. כך העברתי ימים על גבי ימים, ללא כל רוח חיים,
חבולה ורחוקה מהמציאות שטמטמה אותי אט אט. את הפעם השנייה
שראיתי אותה, את המלאך המרחף שהיה אך ורק שלי, שכך באמת האמנתי
ולמרות שהדבר היה שקר בתוך ליבי ידעתי שבכל שקר אמצא קמצוץ של
אמת.
כאשר ישבתי על מעלה המדרגות, רגליי מקופלות וידיי נלחמות נגד
אויביהן, מנסות להגן בכל הכוח והמרץ שנותר להן מן המאבק הבלתי
מובס, מנסות להגן על גופי הדקיק. היא הופיעה מול עיניי אך הפעם
הייתה לבושה בצבע ירוק בהיר היא סימלה משהו מיוחד וטהור, הפעם
היא סימלה את הנוף.
נזכרתי בפעם הראשונה כאשר נתקלתי ביופייה, אז היא סימלה את
השמיים התכולים הארוכים והגדולים, היא סימלה משהו עצום משהו
גדול יותר ורחב, משהו שרק אני שמתי לב אליו. היא סימלה את
הנוף, את השמיים, היא הייתה ממש כשמה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/5/07 20:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניקול כהן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה