New Stage - Go To Main Page

איל שינדלר
/
אחרי הלוויה

שי שאל אותי
למה אני הולך למקומות העצובים האלה
לראות משפחה מתפרקת
הנשים בוכות
והגברים עומדים זקופים
ולא ממצמצים
ומבפנים מתפוצצים
וכולם אומרים "תהיו חזקים"
ובעצם מתכוונים "תדחיקו",
הכי טוב ככה, אל תחשבו על זה, אל תראו רגשות
תשבו בבית עם כל החברים, ותדברו ותצחקו,
ואל תראו רגשות, הכי טוב ככה. כן. נכון.

בפעם הראשונה שטועמים
אשכולית, הטעם מר ולא נעים.
נעים מאוד. זאת היא אשכולית
זה מה יש.
יש כאלה שאחרי עוד כמה טעימות
מתרגלים למרירות, אולי אפילו
אוהבים אותה.
אולי בגלל זה אני הולך,
כדי להתרגל לטעם, לקראת היום
שבו אני אהיה זה שיתפוס את השורה הראשונה,
או שאולי המפגש בכלל יהיה בגללי.

11/00



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 7/11/01 14:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איל שינדלר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה