חדרו למקום הפרטי שלי
גנבו אותי במפנים
אין לי מקום לברוח
אין לי לאן לחזור.
חושך, צללים, רעשים וצעקות,
מנסה להוציא את התמונות מהראש
מסה לשכוח, מנסה לשנות.
כל כך ריקה, שוב קליפה.
לא מאמינה שזה קרה.
גנבו לי את הכול, רצחו לי את החיים.
לא רוצה להישאר, לא מסוגלת לחשוב
כל מחשבה מעלה זיכרון
כל תחושה מזכירה את הקיפאון.
לא רוצה לשמוע, לא רוצה לזכור,
לא רוצה לדעת, לא רוצה לחיות.
אז כשרצחו לי את החיים
וקברו אותי עמוק,
גם ירקו לי על הקבר,
כמה שזה מתוק.
אפילו נשמה לא נשארה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.