גופי שלוו
אך נפשי צועקת החוצה.
עיניי החומות
רק מכסות על נקיקי גופי
שומרות על הבערה הפנימית
המאיימת לפרוץ כהר געש פעיל.
שפיותי זמנית.
נתנה לי על מנת שאלמד
משהו אחד בעולם
היא תלקח כשאבין
שהכל רק הבל הבלים.
אני צועקת
ואיש אינו שומע.
אטומה לסביבה ולעצמי
אני חיה את חיי השלווים
וממתינה בבערה
לשינוי. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.