עילית אורן / חזון |
אני קוברת
מחשבותיי והגיגיי,
תחת מצבת שיש כבדה.
וקרוב היום,
בו יתקע בשופר גדול,
עת יקומו עצמות מזמוריי היבשות
ויעמדו על תילן.
יבוא הגואל
(קצת אחרי שופט הארץ)
ויחדש בהם
רוח נכון,
ואז,
מרצונם,
ישובו לחיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|