ושוב החורף הגיע כל כך מהר
מבלי אפילו ששמתי לב
ושוב מבעד לקרני השמש הכתומה
החלו עננים אפורים להתגנב
ורק לפני מספר שעות ישבתי בחצר
סופרת עננים לבנים וחולמת
ופתאום גל של קור הציף את השמיים
וגשם רטוב וכבד התחיל לרדת
ואני יודעת שגשם, זה לא סימן טוב
אבל גשם זה גם לא סימן כל כך רע
כי הגשם מסמן לי שהחורף הגיע
הגשם מסמן שאין לי שום ברירה

ושוב גיא מופיע עם סווטשירט שחור
כזה שמאיר לו את העיניים בכחול בוהק
ושוב החום שבו מציף בי את הקור
והחיוך שלו מאיר לי את היום וצוחק
ואני נאנחת, כי בחורף אני תמיד אוהבת את גיא
ועכשיו כבר ממש קר וגם אמצע נובמבר
ובמקום לנסות להבין אם בכלל כדאי
אני נכנעת לליבי המסמן לי שבסדר
כי בעצם זה בסדר להיות מאוהבת
להרגיש את הלחיים נצבעות באדום
ולחייך מבפנים כל פעם שהוא עובר
ולהרגיש שבמילה הוא עושה לי את היום
ואז מה אם אני אוהבת את גיא בחורף
והוא אוהב אותי גם בקיץ, באביב ובסתיו
לי זה באמת לא כל כך משנה
כי אני אוהבת את גיא וחורף עכשיו
אז בנתיים אני מעדיפה להתרכז בגשם
ולדמיין אותי ואת גיא רצים ונרטבים
ואחר כך שותים שוקו חם עם עוגיות
וחולמים על מטריות ופטריות ושבלולים
ובנתיים החורף כאן, אז לא אכפת לי
כי מה שחשוב זה שאנחנו ביחד אני וגיא
ובעצם אני בכלל לא דואגת
כי החורף ישאר פה הרבה זמן, כך אמר החזאי