הריח שלך כבר נעלם,
ננעצות בי עיניים קרות.
מתוכן משתקף לילה בודד,
לא סוער מדי.
וקצת יותר עמוק
התפרקות רגעית של העולם.

ובאופק צפירות אזעקה
חלק מאיזשהו חלום.
ואתה לא מתעורר, לילה שקט.

ריח שאמור לשמור עליי הלילה
מציף את הדירה.
תחושה הזויה זורמת בדמי.
פעם היו סודות כמוסים בי,
היכן הם עתה?
כבר לא שלי, לא שלך.

ובצד השני של העולם,
מישהו פתח חלון,
ורוח צפונית לעצמותיי חדרה.

הוא מביא עימו סיפור הריח שלך,
סיפור לא לי הוא.
אולי אין זה אלא חלום שהיה,
וחלף,
משנפקחו העיניים
ומצאו רק התפרקות רגעית.
ואולי קצת יותר עמוק
נשארו עוד הדברים חבויים בי.