המקום: אולם גדול, כמו כניסה לחדר אורחים בבית.
נוכחים: הרבה זוגות של אנשים, בעיקר חברים קרובים.
המצב: מסיבה שקטה, רגועה אשר יש בה מעט אפלה.
בסופו של דבר החלטתי שאני נכנסת למסיבה, אז נכנסתי וזה היה ממש
מוזר. היה ערפל בכל החדר, הייתה מוזיקה רגועה שאנטית. אז
התחילו להפעיל אותנו, וביקשו לשחק "תופסת זוגות" זה כאשר כולם
מתחלקים לזוגות ויש זוג שמתחיל לתפוס ואז צריך להיצמד לאיש אחר
בשביל להתחלף בזוגות.
אז כולם התחלקו לזוגות, ולא היה אפשרי לראות דבר מבעד לערפל,
רק דמויות, אז נעמדתי לי וחיכיתי שהמשחק יתחיל, בעודי מחכה יעל
עברה לידי ואחריה חשבתי שהוא הולך לכיוונה אבל הוא נעמד לידי.
עמדת כל כך קרוב שקצב פעימות ליבי התחיל למהר.
וחיכיתי שתאמר משהו, עומדים כל כך קרובים והרגשתי משהו, משהו
שלא יכולתי לפרש אותו למילים.
והמשחק התחיל, שררה דממה ברקע הייתה המוזיקה השקטה אבל מעבר
לזה דממה.
ואתה מסתכל עליי ופולט מחמאה, ואני מתוך מבוכה "דניאל שקט!"
מתחילה להכות אותך בקלילות, ולא חדלנו מלהביט אחד בעיניו של
השני.
והמבט היה כל כך חודרני, שפשוט שכחנו מהעולם שהיה מסביבנו, לא
ידענו אותו עסוקים בעצמנו.
רוצה לגעת בך לחוש את חום גופך להתחבר אלייך ולדעת מה עובר
עלייך.
המחשבות בראשי רצות מתוך הבנה של המצב האמיתי "חשבתי שחזרת
לחברה שלך, רק אתמול הייתם ביחד, למה אתה לא איתה, למה לא הלכת
אחריה, אתה עדיין אוהב אותה, ומה איתי, מה אני מרגישה כלפייך,
מה אתה מרגיש כלפיי, האם אותו קו המשיך לידידות כמו שחשבתי,
האם זה בסדר שלקחתי אלפי צעדים אחורה ממך בזמן האחרון, למה כבר
לא אכפת לך, למה אתה כבר לא שם, רוצה לראות אותך יותר, תגיד לי
שגם אתה..."
וברקע השיר שכל כך אהבתי באותה תקופה ישנה, מאיר אריאל, לא
יכול להוריד ממך את העיניים.
ואתה מתחיל לשיר לי בשקט בשקט כאילו מרגיש אותי מכל המחשבות
שרצות לי בראש, "לא יכול להוריד ממך את העיניים", ואני מתמכרת
למה שאתה שר מחייכת אלייך ולעצמי, בניסיון לומר לך משהו, דבר
מה שתבין שאני גם מרגישה באותה צורה כלפייך.
ואתה לא מבין אתה קפוא מתרחק ומתרחק ואני נשארת עומדת שם מבלי
יכולת לעשות דבר אחר, והדמעות זולגות מבעד עיניי הערפל ממלא
אותי .
כבר לא רואה אותך ולא רואה את עצמי רואה מסך ערפל גדול,
שמראה שהמשחק נגמר.
אני עדיין מנסה לפענח את החלום ולנסות להבין מה תת המודע שלי
מנסה לומר לי, אבל אני לא מצליחה.
זה כמובן אחרי שיומיים לפני נפגשתי איתך אחרי שלא התראינו
שבועיים מבלי לדעת מה עבר עליך ואיפה אתה עומד או מה עושה
בחייך כרגע. פגישה שבאה לי לפנים כמו בומרנג, היית עם האקסית
שלך, אני לא יודעת אם זה היה כי חזרתם או סתם כי השלמתם.
אבל נראית נפלא, היית שמח, ועשית לי שמח בלב לראות אותך ככה.
עדיין לא הצלחתי לזכור את החלום במלואו, יום שלם ניסיתי לשחזר
אותו ללא הצלחה.
19.7.2006
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.