חוצה את סף השינה,
פוקחת עיניה
כבובה מדברת
חוזרת לשאול
פעם אחר פעם -
על הנעלמים
במשוואת חייה,
על סיבות הטעות,
על חוקי הפתירה.
הייתכן שהפגם הוא גנטי?
או שמא יד הגורל היא
המוחקת את כללי החשבון
ואולי אין סטייה
רק עיניה הן
שחדלו לזהות
את האור,
ונותרה
מגששת דרכה
להגיע אל הקץ
הידוע
להשמצה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.