אחד אחד מולי נופלים.
אחד אחד הם נשברים.
אחד אחד הלבבות
שדפקו כבר לא דופקים.

הפעימות נעצרות,
הכל כבר משתתק.
ורק אני אלמול כולם,
ליבי שעוד דופק.

מורה דגולה שנכנעה,
דודה שכולם שמחה,
עכשיו שוכבת במיטה,
הלוואי שלא תובס...

אלוהים תעשה שיהיה נס,
שהרע יצא והטוב רק יכנס.
אלוהים תעשה, בבקשה,
שתהיה בריאה.

אחד אחד מולי נופלים.
אחד אחד הם נשברים.
אחד אחד הלבבות
שדפקו כבר לא דופקים.

אדם אחד ומחלה,
כה חזקה,
היא שוב ניצחה.
את אהובי היא מביסה.

עכשיו אני נושאת תפילה,
אני כולי תקווה.
שעוד אחת לא תכנע,
לא לאבד עוד אחת,
שלי חשובה,
דודה אהובה...

אלוהים תעשה שיהיה נס,
שהרע יצא והטוב רק יכנס.
אלוהים תעשה, בבקשה,
שתהיה בריאה.

לאט לאט היא פה נפלה.
לאט לאט היא נשברה.
לאט לאט הנשמה,
מגופה התעופפה.

כי אלוהים לא עשה שיהיה נס,
הרע שלא יצא לא נתן לטוב להכנס.
אלוהים לא הקשיב, לבקשה,
שתהיה בריאה...

השיר הזה נכתב על דודה שלי... שנפטרה בדצמבר 2005... כל השיר
חוץ משני הבתים האחרונים נכתב כשהודיעו לי שיש לה סרטן בערך
חודש לפני שהיא נפטרה כמו מין תפילה שהיא תבריא... זה לא
עזר... שני הבתים האחרונים נכתבו חודש אחרי, כשהודיעו לי שהיא
נפטרה... השיר מולחן על גיטרה... ומוקדש כל כולו לדודה שלי,
מרלי, זכרונה לברכה שהייתה אחד האנשים הכי חכמים שהכרתי ואני
כ"כ מתגעגעת אליה...