|
ובעיתון הם יכתבו
על מותם של דינוזאורים
על כמה טוב שאז היה
ועל אחד דוקר שמסתגר
ביער שכוח אל מחביא עולם קטן
ועליו מגן עם לשון חדה וציפורניים
ועל אחד רזה שמעשן
אפוף בתוך עצמו עשן
ועל אחד שמן שמדבר
ולדורות הם ישאלו
על מותם של דינוזאורים
ולמה עכשיו נראה כמו עכשיו
ועל אחד חכם שהטיל ביצה
ישב חימם עד אשר בקעה
מחנך הדור בהא
ומין כזה עם כנפיים שרואה רוחק
לא בשביל לטרוף, גם רואה עמוק
ועל אחד מקטר שמחייך
מסביב לשולחן עגול יתהוללו
שבעת ימים משתה
שבעת לילות ינהלו עולמם
ושנים אחרי יום
מותם של הדינוזאורים
ישאלו למה וכמה ולאן
אחד נדד, שני כבר מת
ואחר נעלם כלעומת שהופיע
ואנשים עתה לועגים
פוליטיקאי פתאום קם ומפקפק
זה לא היה לא ככה הוא פוסק
ואיש זקן מספר
על חייהם של הדינוזאורים
וגם הוא ימות יום אחד. |
|
|
זיעה על המצח.
שליפת אקדח.
החלפת מבטים.
מתח.
ואז, קול יריה.
כל כך כוחני, כל
כך הרסני.
רגע פיוטי
בעיקבות משחק
בטומב ריידר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.