השבוע הואשמתי ביתר בררנות, ברצונות לא ריאליים...
ממש חוצפה!

כהרגלי בקודש,
הגיע הזמן לחקור את עצמי חקירת עדים נוקבת.
כמובן שאני מצפה מעצמי לתשובות כנות.

נתחיל בשאלה מה אני רוצה?
אני רוצה להיות מאושרת.

מה יעשה אותי מאושרת?
תשובה וודאית - אני!

הופה, הרבה זמן לא נפגשנו אני והאגו...
הנה הוא מתחיל לקשקש לי את קשקושיו ומנסה לשכנע אותי בדרך הקלה
לעי"ל.
טוב אז על התת מודע ביססנו שאי אפשר לשלוט אבל ברגע שאני אעביר
את המידע הזה בשעה טובה למודע הכל כבר יהיה בידיים שלי.

אוקיי אז בכנות...
כנראה שהשאלה הראשונה שצריכה להשאל היא: אני רוצה בכלל אהבה?
התשובה הראשונה שעולה לי לראש היא "כן ברור". אבל לא בכל
מחיר!

אז ככה:

אין לי הוכחות לחיים שאחרי המוות, לאלוהים ככלל ובטח לא להלכה
היהודית.

אז מה כן יש לי?
יש לי סיבוב אחד ואני נחושה להנות ממנו ולהפיק ממנו את
המקסימום האפשרי.

מה אני לא רוצה?

קראתי פעם שלהתאהב זה כמו לגלות בפעם הראשונה בחיים מה זה
להיות רעב כי מישהו נתן לך לינוק קצת אוכל.
אבל אני מסרבת למצוא את עצמי מפחדת כל החיים שאגווע מרעב.

תמיד היה לי הכי קל לדמיין...
אני אנסה לתאר את ה"התכפלות" (להלן: COUPLE) האופטימלית
בעיניי.
{איך אני תמיד מצליחה להמציא מילים...}

כל זה ועוד לא עניתי על מה אני רוצה... זיינית מוחות שכמוני!

אני רוצה...

גבר חזק עם כתפיים רחבות עם הרבה ספייס להישענות שיהיה לצדי
ויגן עליי במובן הכי ראשוני שיש.

כן, ניאנדרתלית!
(אף פעם לא התימרתי להיות כשאר נקבות עולם).

סיפור קצר:

אמצע הלילה.
אני נרדמתי על הספה - לכל הדעות לא סיטואציה נוחה להעביר בה את
הלילה.
הוא יוכל להעביר אותי למיטה. (ברור. כי הוא חזק).
מצידי באותה הסיטואציה אני אוכל מקסימום לכסות אותו ולאחל לגב
שלו לילה טוב...

מסקנה: אני שמחה להיות האישה!
נסחפתי קצת אה?

אמרו באיזה סרט שאהבה היא "ידידות לוהטת."
אני מסכימה עם זה.

מרובר מבחינתי ב"שותפות אנרגטית."
בית עם שני הכנסות, שני מקורות אנרגיה, השלמת הכנסה אנרגטית
בתקופות הקשות ולהפך.

לפעמים אתה אוהב מישהו אבל לא מאוד מחבב אותו.
אני לא פותחת שותפויות עם אנשים שאני לא מחבבת.

אני רוצה להעריץ את הגבר שלי!!!

הגבר שלי מפונק, שאוהב ויודע לקבל.

אני אוהבת לתת אבל זה חייב להיות משחק אנרגטי של "החלפות"
זרימה הלוך וחזור.
מקורות האנרגיה חייבות להיות אישיות רק אני יכולה לעשות אותי
מאושרת ולהפך.

משמע- לא דבק. לכל אחד חייו עיסוקיו וחבריו ואין צורך שהחיים
יפסקו ויהפכו לגיהנום של "הכל רגיל" אני רוצה להמנע בכל מחיר
מלשנוא את מה שגרם לי לאהוב מלכתחילה.

השיטה האהובה עליי היא כנות והומור בריא.

אני רוצה קשר מצחיק משעשע עוקצני סתלבטני.
שהמסרים יועברו בכיף.

לחייך ולצחוק זה חשוב נקודה.

החלטה לכנות הדדית אמיתית לשמור אמונים לעצמנו.

לדבר ברור!
משפטים קצרים וברורים שלא מתחילים במשפט "אנחנו צריכים לדבר".

שונאת את המשפט הזה!

אני רוצה להיות מסוגלת להשאיר בבוקר פתק בזה הלשון:

"בוקר טוב יפיוף,
(יצאתי לפניך הבוקר כי אני משחקת לך קטעים... מעצבנת אה?)
אני בטוחה שאם לא הייתי כל כך עצבנית עליך הייתי מאחלת לך יום
נפלא עם חיוך גדול ונותנת לך נשיקת דרך צלחה.
תפעיל את הדימיון ותתנחם בזה כי אני כ"כ כועסת שזה כל מה שתקבל
ממני הבוקר.
איזה נחמדה אני... אני אתן לך גם טיפ קטן על איך להעביר לי את
העצבים כבמטה פלא:
אני מפנטזת איך תבוא הביתה היום תודיע לי שאני שמה את העצבים
שלי בצד תקח אותי לחדר ותקרע לי את הצורה.
נדבר אחרי זה.  
אולי "

לפנטז זה פעילות ראויה לשבח בעיניי.

אני רוצה מישהו שלפנטז עליו יהיה מקור להשראה ודחף שאינו בר
כיבוש.
לפנטז ביחד זה בכלל כיף.
מישהו שיכתוב איתי סיפורים אירוטיים יכול להיות נחמד...

לישון ביחד, לראות אחד את השני ערומים כל יום, עם עדפות
לאמבטיות משותפות עם הרבה סבון.
מישהו שיקריא לי ספר עד שאני ארדם.

מגע!
אני מסרבת להרחיב מפאת חוסר המקום...


להיות חכמים וסקרנים, צמאים לידע.

לשאול שאלות
לענות לעצמנו.

לצבור כל הזמן חוויות חדשות, זכרונות.
לטייל, לטעום, לראות, להריח, להרגיש, לנסות הכל.
להחליף משמרות בלעלות לשמירת הנאמנות לעצמנו.

להנות מדברים - להנות באמת.

שנדע איך להעביר ביקורת, ואיך להפיק ממנה את המקסימום.
לקבל אותה זו אופציה שלא הכרחית.
העיקר לחשוב עליה.

במשפט קצר אחד?
המון אהבה, פרגון, כנות, כבוד הדדי, תשוקה וסקרנות.

זה הרבה לבקש?

טוב, אז לחצתי על כפתור ה-SEND.
מה עכשיו?