תודה.
ראשון- שפתחת את ליבי לחוויות חדשות, הראת לי שיש מעבר לעולם
שבניתי לי. שאמרת את כל האמת והתכוונת לכל מילה. שהראית לי
שלפעמים אנשים לובשים תחפושות, והדרך היחידה לראות מעבר להן זה
לגרום להם למעוד.
שנשארת איתי עד היום, שהפנים שלך איתי בלב והקול שלך עוד
מהדהד. שהפכת את כל עולמי, למרות שאתה לא יודע ולא תבין גם אם
תדע, שהרחבת אותו ופתחת דלתות חדשות, מעברים שלא ראיתי וחלונות
שמכניסים הרבה רוח ושינויים.
שני- שחייכת אלי ומילית את ליבי באושר. שהופעת לי בחלום, אתה
עדיין מופיע. שנתת לי תשוקה לקום בבוקר ולבוא למקום שנוא, כל
יום במשך 3 חודשים, רק כי אתה נמצא בו. שדיברת איתי כשווה,
כבוגרת, כבעלת דעה ורגשות. שהקשבת, הקשבת באמת, לכל מילה, לכל
צחוק. שכשחייכת העיניים שלך חייכו גם הן וגרמו לי לחייך, בכל
גופי, שלימדת אותי את המשמעות של חיוך שמחייך אדם טוב והגון.
שביגרת אותי בכל כך הרבה דרכים, בלי לדעת ובלי לחשוב על
המשמעויות. שהלכת, ולמרות שאני עדיין רוצה שתחזור, אני מבינה
שאם היית חוזר, הייתי עושה את טעות חיי. שהלכת ולא חזרת ולא
תחזור ולא אבוא לך בחלום ותשכח ממני.
שלישי- שלא הכרתי אותך ולא רציתי, ובכל זאת זיהיתי אותך בין
כולם כל יום. שחייכת והארת את החדר, שדיברת ואמרת רק דברים
אמיתיים וחשובים. שצחקת והשיער השחור והעור הכהה, לרגע
התבהרו.
שלא הכרתי אותך ולא אכיר לעולם, שתעבור מולי ברחוב ולא תזהה
ולא תדע שאזכור את הפנים שלך, את השם היפייפה שלך ואת המילים
העמוקות שלך תמיד. שתמיד אדע שאם היינו, היינו יכולים להיות
באמת.
תודה לכם, אנשים יקרים, על תקופות נפלאות, על חוויות שתמיד
אזכור, על פרצופים, על חיוכים, על מילים שנגעו עמוק עמוק, בלי
שתדעו. תודה.