[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היא פעם יכלה לחיות מעבר להכל,
מעבר לנצח האינסופי המאיים הזה,
מעבר לאנשים ולריחות ולמוזיקה ולחוויות.
היא פעם יכלה לחוות הכול כמו בסרטים,
רק לראות ולא להרגיש באמת.
החיים שלה היו מושלמים.
רגועים. היא לא פחדה להישבר, מכיוון של הרגישה.
סרטים חיים לנצח, מתוקים בסופים שלהם, לנצח.
למה גם אני לא יכולה להיות מתוקה לנצח?
מאושרת? - איזה מחשבה כובשת זו.
חונקת.
היא חנקה אותה קצת.

הלוואי והייתי יודעת למדוד את הנצח במונחים שאני אבין,
עוד שנים, כשארצה להיזכר איך היה לי אז,
כשבכיתי והייתי טיפה שתויה, ופסים דקיקים של דם מתוק
ניגרו מרגלי.
אבל הנצח טיפה הפכפך, והוא מובן רק לחכמים.

- החולשה הכי גדולה שלנו (שלי) זה לדעת תמיד. הכל.
מה יהיה, ומה היה ומה יש.
הלוואי שהייתי יודעת לגדול מעבר לזה. -

אני מרגישה טיפשית.
וטיפשים לא מבינים את הנצח, לעולם.

קטנים וטריוויאליים חולפים על פנינו כל יום,
כשהם נעצרים, מחייכים וממשיכים הלאה,
מותירים אותנו לנצח עם זיכרון כואב.
כי ידענו שפעם הם היו שם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש משהו בזה.

סוכרזית החיננית
מוצאת עניין.


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/5/07 17:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טליה נחמיאס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה