קארין קצב / יאוש |
יחפה, עייפה.
לבה מקרטון נגזר, נתלש
חתיכות, חתיכות מפוזרות
בתוך החלל הגדול, הענק,
בתוך החושך שהשאיר לאחר שהלך.
והדמעה זולגת ממשיכה,
בתוך ארמונה כלואה לבדה.
צורחת, מתחננת, כל כך אוהבת,
אינה מסוגלת לזוז.
רגשות מתערבבים והעצב משתלט
רוצה ללכת!
כן, רק לברוח.
רוח קרירה מאיימת
אוהבת נושבת,
איתה קרעים מקומטים
של לב שנגזר,
חושבת עליו, רוצה לברוח רק אליו,
בתוך החלל הגדול, הענק
בתוך היאוש שהפך למוצק
שהשאיר לאחר שהלך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|