איירה גרישם / יוני |
ושגם כל הכיתה.
אבל אני בסדר כי אני יודע שאני הולך לפגוש את אלוהים.
ואימא אמרה שאני אהיה כמו הבן של אלוהים, הרי כל האנשים הם
הילדים של אלוהים.
ואז אימא באה ונתנה לי נשיקה ואמרה לי שהיא אוהבת אותי ושיום
אחד היא תבקר.
ואז היא בכתה.
אני לא רוצה שאימא תבכה כי אני אוהב אותה.
ואז חשבתי עליו, ועליה, וגם על כל הכיתה.
ואני בסדר כי אני יודע שאני הולך לפגוש את אלוהים...
אז אני מחייך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|