בארץ אוכלת יושביה
הס מקומו לא ידע,
ידועה בלביאים וגוריה
העולם עליהם גם שמע.
עוברים הימים וחולפים העתים
ושוב מקריאים שמותיהם,
איכה אלי לא תחוס עליהם
על פרחי דור נלחמים?
להם את הארץ הבטחת
על חרבם גזרת לחיות,
בעבר עליהם רגזת, רתחת
לא תפסיק את הקראת השמות?
כי מאסתי בקולו של קריין
המקריא שמות לבקרים,
העושה מלאכתו כלוליין
כאילו דובר על שמרים.
15.7.06
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.