היית כמשי: רך, יפה, עדין
כשלכת בהפוגה
נראית כאחד האדם
יבשה. פורחת. נוגה.
ולא ניחשנו סודך
נאלמת כשחשקת לחשפו
לחשת לטבע דברך
וכמו.. כמו את לא פה
ואהבתך, מה ידעה היא:
טעם חטא בה, או לאו ?
גלי לי, אמרי בשפתי הפרח
ומי היה בך מאוהב ?
ובלילות ברקים
או באפלולית רכה
אל חדרי חדרת
וליטפת נשיקה....
1991 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.