גרטשן ביטון / אנומה אליש - אפילוג |
כעקלקלות הסתיו באצטרובל,
ובכסות אבק,
רחקו אז ערבות כסדק
עין בקליפת זהב.
ולא אחרית דבר היא,
שהייתי
פעם מים רבים,
תהום סגורה רוחשת נחשי
שיער פעמונים וספינותיך
על גדות עורי, מפרשים שחורים.
עתה בייאושי, אני מתנגנת שוב
פצועת שפה, בקובץ שמע
כרותת דבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|