הייתי בתענית באחרית הדברים
ממאן ממהר באין לאן
על שאמרת בראשית:
כך שענית, על מי הדעת

הסוברים, העומדים, האומרים, האומדים בדינים המרים
ומקלים ומחמירים.
על התמרים
והגרעין

המעידים בשקר בעזות ארשת פנים בחקר הפקר הדעת
ונחישות קמטי המצח בנצח.
שהזמנים מזמנם עדים
והם חומקים

הנחתי גופי שם מחטים משתהה מבטים

עוד קמעה משתאה נפשי עוזבת נתיב ראשי
שהולכתי אותה נפתלת מחליקה ונופלת
בלחישה לפינה אפלה, עגולה וחלשה
לקרן זווית חדה ופולחת
אור חרישי מלילה
עולה במעלות, אבי

בעודה הולכת סומא,
ראשי כבד, רואה שלכת קסומה
באה תוכי מילים ועלים
ואת האוספים זרדים

הסגפניים
משיחים ליושב מרומים
עוטים צילי
היא הייתה לי על יד ימיני
עץ הנחומים העתיק כבילדותי
ילדים חורטים ועוטים טליות
ושורטים בגזעים עד שורש הכליות

חורגים מבית המדרש

מילים בקסמה חוסה בצילה
רגעים עטופים ברחמים מצילים
היו בשמה

שנפשי מקוששת
היו עולים בי
אבני מדרכת צפת ומעיינותיה
בפניה נדרכת עייפותה הולכת שפופה

לחבור במחלוקת המונחת בעת דינים
על כך גזרתי תענית זכרתי דברי אבי
עטרת ראשי
אודות המושכלות והמפורסמות
המורה נבוכים בדרכים
העקלקלות המתעקמות
הרעות והדיעות היהירות
המייסדות ומקיימות ויוקבות דינים.

משנן ועושה ברוחי מדרשים הנדרשים
להלך בזהירות יתר בין אנשים
להשיב חיות נפשי לגופי: על פשר הקשר
המושכלות והמפורסמות כמוטות כנפי הנשר
עפות חותרות תוכי
וארבע כנפות הרוחות
בשפעת אד המעיינות
עולים אופפים בית
ובוסתן טבול בשלגים

היכן שהדעת רואה בית
ראשית הדברים
שנמעלות המעלות
במושכלות המכלות
שבאים ההרהורים באחרית למפורסמות
והופכות למאוחרות וליאות בדיעות.

זכרתי ידייך
המונחות על ראשי ימיי ילדותי
והדברים כעת הזו חיים

ואחרים.

שומרך צילך על יד ימינך כנגדך יבוא
עיתים
יומם השמש לא יככה וירח בלילה
רעתה הייתה ולא ראתה
זכרתי דברי אבי במעלות
ברורים משיבושים

רוחות ולחשים נישאים, עיניים כלות
צל הרים
למעוננים

מאין יבוא עזרי:
בבואי משמר נפשי
בבית ילדות אבי
לא ימוט מבטי עיניי אל ההרים
אשא
במורה נבוכים דורכים
ממרה הררי צפת המושלגים
בית ילדותי:
במושכלות והמפורסמות
העוטפות בטליות פתיל חוט זהב
בצחור מעלות חף מלב גבוהות
שלהבת נר אבי שומרה נפשי
שם הייתי שם ראיתי נביא
יהודי קדום
חתום בארון הספרים
היום בדעתי.


מה אומר ומה עוד אביא
שהותרתי את הדברים למשנתו של אבי
שגזזתי פאותיי במו ידיי
לנגד זקנו הלבן הנשא לנגד עיניי
והרגליי מגונים נשלחים למזוזות בהינף יד
באין כיסוי ראש באין קדומים

צפת הקדושה של בית אבי
באה והולכת נושבת קלות
נושה חובותיה בי
כמורה נבוכים במתכלים
במושכלות והמפורסמות

הייתי בתענית
באחרית הדברים
על שאמרת בראשית
וכך שענית
על מי הדעת

הסוברים העומדים

האומרים הדינים המרים
המעידים בשקר
בחקר בהפקר הדעות
והזמנים המזמנים עדים
הנחתי גופי שם מחטים
ונפשי משתאה מבטים
עוד קמעה משתהה
והולכתי דרכה
בחשכה מפינה אפלה
עולה במעלות
אל בית אבי

בעודה הולכת סומא
רואה שלכת קסומה
באה תוכי מילים
כעלים אסופים
עוטים צילי הייתה לי
על יד ימיני
עץ הנחומים העתיק
כבילדותי ונפשי ילדים חורטים
מילים בקסמה בשמה
חוסה בצילה
רגעים
עטופים ברחמים
מצילים
ונפשי מקוששת
בפניה עייפה
הולכת שפופה
עד תחבור לגופה
המונח בעת הזו דינים

על כך גזרתי תענית
וזכרתי דברייך אבי
אודות :
המושכלות והמפורסמות
במורה נבוכים בדרכים
העקלקלות המתעקמות
הקיימות
ויוקבות קללות דינים
ואני משנן ועושה ברוחי
מדרשים הנדרשים
להשיב גופי לנפשי:
על פשר הקשר
המושכלות והמפורסמות
מעיין בית אבי
היכן שהדעת ראשית הדברים
במושכלות העולות
המכלות
ואין הרהורים באחרית
בבואן מפורסמות
וזכרתי ידייך
המונחות על ראשי
ימיי ילדותי
והדברים כעת הזו חיים
אחרים
שומרך צילך על יד ימינך
כנגדך יבוא
יומם השמש לא יככה וירח בלילה
רעתה הייתה
וזכרתי דברייך אבי במעלות
ברורים משיבושים
היכן שההרים נשאים עיניי כלות
מאין יבוא עזרי
בבואי לבית אבי שומר נפשי
לא ימוט מבטי
עיניי אל ההרים
אשא
במורה נבוכים
במושכלות והמפורסמות
במעלות הקולות

בבית אבי שומר נפשי
בבואי עד צאתי מרעה
תשקוט דעתי