הקלות הבלתי נסבלת של הקיום דורשת מכולנו להיות אנשים עם זכרון
קצר.
מהמרצפת שברצפת החדר ועד הסכין בתוך המגירה, מהצופר של המכונית
שלנו ועד לדלק שקודחים בעירק שאנחנו ממלאים במכונית שלנו,
מהפניצילין והאקמול ועד האיש שכתב את ספר הרפואה הראשון.
אלפי שנות אבולוציה למען מטרה אחת - כדי לעשות לנו את החיים
קלים.
ואז יום אחד נכבה האור למישהו שאתה אוהב, וזה גורם לך לחשוב
באמת למה אנחנו, כל אחד מאיתנו, נמצאים פה.
כל יום עוברים במוחנו מאות מחשבות, רגשות, הרגשות וסתם תהיות,
ואנחנו לפעמים מרגישים כאילו אנחנו מבולבלים לגמרי, כאילו
אנחנו המכונות הכי מסובכות בעולם, ואז פתאום ברגע אחד אתה נזכר
שוב בעובדה הנוראית שאנחנו כאלה שבירים, שכמה שאנחנו חושבים
שאנחנו מסובכים, מספיקה תקלה אחת כדי לכבות אותנו.
ברגע אחד אתה נזכר כמה הכל כל-כך רגעי וזמני.
וזאת בעצם הקלות הבלתי נסבלת של הקיום, כי אתה יודע שיום אחד
אתה תכבה, אבל אתה ממשיף להיות מכונה מסובכת בכל זאת, כי הרגע
שבו אתה נכבה זה רק רגע אחד בחיים שלמים.

נכתב לזכרו ובהשראתו של פדואל.