היא מפחדת ליפול
לתוך תהום של שטחיות
מפחדת מאנשים ששואפים לשלמות
מפחדת מהשונה
מפחדת מהמוכר
מפחדת שאולי לא יהיה מחר

אבל היא חיה את החיים
וצוללת לתוכם
כמו ים רחב
היא שוחה את חייה
יחד עם כל פחדיה

הפחד הכי גדול שלה הוא ליפול
היא מפחדת לאבד את האישיות
המציאות מפחידה אותה כמו מכשפה
היא מפחדת שיום אחד היא תגדל
מפחדת שנשכח מי אנחנו
למה תמיד שאפנו
מפחדת לאבד את התמימות
ושהאופטימיות כמו פרח נדיר
ממחשבותיה תיכחד

אבל היא חיה את החיים
וצוללת לתוכם
כמו ים רחב
היא שוחה את חייה בין כל פחדיה

היא חוששת מחייה
אבל החרדה הכי גדולה שלה
שכולם צודקים
ואולי כשמתבגרים
מאבדים את התמימות
והטוב שמבפנים.

עם הפחד הזה היא לא יכולה לשחות
כי החרדה הזו משתקת אותה
ומפחידה אותה.