יושב בחדר,
כמובן לבד,
בחדר חם,
עם בקבוק מים ביד,
היום עבר מהר,
כלום לא נעשה,
החיים שוב מתבזבזים,
אותו דבר יהיה מחר,
אין חברים,
מתנהג כמו תינוק,
עוד יום עובר,
מרגיש יותר רחוק.
היה לי רעיון,
שכמו תמיד יתפקשש,
כל הזמן מתפלל,
שתפרוץ פה אש,
ואז אולי סוף סוף,
מישהו יחשוב עליי,
האם אני פתטי?
יותר מדי!!! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.