קטנה ואדומת שיער,
את שוב בוגדת בי.
משתהה לעוד סיגריה
בחדר צר של מאהב.

דרך תחרה שחורה -
רטיבות בלתי נראית
מפרידה עשן, והוא
רדום שוב עד כאב.

אני יודעת, את אוהבת
את מה שהוא עושה בך;
אדמוני-זקור כמוך
לא משנה שהוא אחר.

אבל עכשיו אני עושה אותך
קטנה ואדמונית שלי,
חלון שמעצמו נפתח -
כדאי שתתלבשי מהר.

[בהונות ניתקות מאדן,
תעופי בצליעה אליי
(הפעם הוא רצה בכוח,
אז כנף אחת שבורה).

החום שלי כובל-קורא לך,
מוזה שרלילית שלי.
כל הלילה שאוננתי;
מנסה לכתוב שירה.]