מה שמעלה לי דמעות בעיניים,
בסה"כ שיחה שלא נענתה.
אתה לא מבין אותי ולא עונה לי כשצריך.
יש  שעות קבועות שאתה מתקשר.
 חלק משגרה.
אלוהים יודע מה אתה עושה עכשיו.
אני לא לבד.
 אתה יודע, לא יכולה.
לא יודעת איך להוציא אותך מהמחשבות שלי. אל תרגיש רע -
אולי בלעדיך הן לא היו מתקיימות.
אני בוכה. כן, בוכה, מה תעשה?
אם היית יודע בוודאי היית כבר פה או לפחות מעבר לקו.
אני חייבת להיפטר ממך כבר
אתה גוף שלישי שלי.
דמות בדויה. הלוואי והיית. או הלוואי ו -

אני כותבת עליך וכאילו מנגנת על פסנתר, וגם זה לכבודך.
לא היית מנחש בחיים

הכל בשבילך.