New Stage - Go To Main Page


את הקנאה נקטוף מן העץ המשגשג בשדה הבודד אשר האדמה סביבו
מורעלת, אשר צמחיו הקודמים שגרו שם נקברו לעולמים.




הקנאה הצליפה בה
גם בלילות הקרים,
גם בימים שמחים.
היא קראה לה לבוא לבקר אותה.
היא השמיטה את חיוכה מפניה
החיוורות היא לא התביישה, אף לא לרגע.
היא תמיד חיכתה לה בפינה כדי להשתלט עליה.
לקבל את כוחה.
היא רצתה בה בכל כוחה חיכתה לבואה,
הקריבה את נשמת אחייה בשביל לראות אותה,
לגעת בה.
זה כאב לה יותר מכל דבר, אך היא התמכרה לכאב
להרגשת הקנאה המלוכלכת  שהגיעה מעומקי
נשמתה.
חיוכה הזייפני, היא העניקה בנבזיות, היא נשיקה בבדידות,
היא פעלה נגד עצמה, מעצימה את כוח הכבידה של אישה הבודדה.
היא לא שנואה, ולא מלאה בהערכה,
פשוטה, שמה השני - קנאה, אין בה רצון לנסות  אין בה הרבה
תקוות. הכל יעשה בשבילה בזמן כזה או אחר.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 15/7/06 11:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אבישיי אורן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה