געגוע צורב מפלח חזי
אדמומיות עיניי כדם נשמתי
מקיץ מחלום הזיות גורלי
חלום לבן וחיוור כקיר אבנים.
בדמיוני עוד נשאר מקום לחבק
לנשק וללטף, מגע עורך
מתיקות שפתייך, זקירות שדייך
חום גופך.
מאכלס את שלי בשלך
מתחת לשמיכה מעל הסדין
מוצץ פטמותייך כדת וכדין.
שוכבים במאוזן, חצי במהופך
מתבוססים במיץ אהבתנו - שלי ושלך.
רוצה בך לעולם, לעולמי עד
להיות איתך בלי זמן
לתת איתך ברעד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|