אבישיי אורן / תקוות שווא |
פרחים בגינת האהבה, להציב בה שמש אשר תקרין את חומה לכל פרחי
האהבה.
מגע מלטף, חשק לוהט,
רציחתה של תקווה חדשה שנרדמה לה בפינה חשוכה,
אני הייתי שם בכל עת ובכל עונה.
בקיץ שחם והלב חשוף,
בחורף שיום סגרירי בחוץ, לאור הקור המחמם
את הלב הריק,
המאוהב שלא חושב על מחר.
מוקדש לנו...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|