|
היום
בפעם הראשונה
הבטתי בצביעות שבעיני החומות
מביטה ישר בלי למצמץ
מודה בשקרים שאני מסתירה מכולם
ואת האמת שאני משקרת לעצמי
ונגעלתי
והדמעות כבר לא מכפרות על טעויות
אף אחד לא שם בשביל למחות
ואפילו זה שחשבת שהכי קרוב
כבר מזמן רחוק רחוק
ואת בוכה את נשמתך
לא בדיוק יודעת למה
כל הכאב שמתערבב
את מכורה לדרמה
והתסכול שכבר עייף מלנסות
הרצון הזה לחיות
ממתי נהפכתי להיות בן אדם כזה שפל
שאין כמותו או לתארו
ממתי נעלמתי
ולמה |
|
|
אה, אני רוצה
לכתוב סלוגן
בשביל לראות את
הסלוגן הבא.
מכורה לסלוגנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.