|
חדלתי מהיות
פסקתי מהזמן
עשיתי רצוני
הגרתי דמי
חזרתי לחיי
עם רגש עדכני
דקירה בלב
זעקה מחרישה באזניים
מרירות עקשנית בשפתיים
דמעה מלוחה מצטברת בעיניים
והזמן בשלו
חולף ועובר
ומה שבלב
מעיק וגדל
גדל ומצטבר
אינו עובר
הוא שם להשאר. |
|
יום כיפור? לא
מכיר. אה רגע,
הזה של עמוס
גיתאי?
מתוך שיחה בבית
קפה תל אביבי
פסאודו בוהמייני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.