בזמן האחרון כולם מדברים איתי על נמלים. אני לא מבין מה כל כך
מיוחד בנמלים. אני בכלל לא מצליח להבין איך אנשים יכולים
ליהנות מדבר שולי כמו נמלים. אמא תמיד אומרת לי שהיא בכלל לא
רוצה לדבר איתי על הנושא הזה ואבא מצידו נוהג להגיב במשפט
הקבוע, "בן, אם אתה רוצה נמלים, פשוט תצא מהבית ותגלה שיש כל
כך הרבה מזה בכל פינה". ואז הוא חוזר לשבת באותה תנוחה מול
הטלוויזיה ולוקח עוד לגימה מהבירה שלו.  וזה אפילו בלי להקשיב
למילה אחת שאמרתי.

אתמול בר שוב דיברה איתי על נמלים. עד כמה שאני אוהב לדבר עם
בר, ויש לנו נושאי שיחה מאוד מרתקים, כאשר היא מתחילה לדבר
איתי על נמלים, אני מרגיש כאילו היא באמת מאלצת אותי להשתתף
בשיחה על הנושא, ולומר את דעתי האישית על נמלים. פשוט לא נעים
לי לומר לה שהנושא הזה די משעמם אותי. אני תמיד מנסה להתחמק
מהשאלות שלה על הנושא, אבל היא בשלה וקובעת שאני לא אוהב אותה
בכלל. ולמען האמת, אני באמת אוהב אותה, אבל אני פשוט לא מסוגל
לדון איתה על נמלים. אני לא חושב שנמלים זה דבר שאני באמת רוצה
לדבר עליו איתה, ואני לא יודע אם באמת יש לי חשק לשחק בכל מיני
משחקי נמלים שהיא מציעה לי לשחק בהם כל הזמן. היא באמת יכולה
להרגיז בקטעים האלה עד כדי כך שאני אוסר עליה לדבר איתי במשך
ימים שלמים. אבל אז מתחילים הסיפורים על הבכי המטורף שהיא
נכנסת אליו והצעקות שכל השכנים שלה צריכים לשמוע "הוא לא אוהב
אותי יותר", ואז אמא שלה מכריחה אותי להגיע אליהם הביתה
ולהינעל איתה בחדר ולשחק במשחקי הנמלים שלנו עד שהיא תירגע
ושוב הכל חוזר חלילה.

יום אחד החלטתי שזהו, אני לא יכול יותר. ניגשתי לביתה, הקשתי
על הדלת, נכנסתי לחדר שלה ובטון בוטח אמרתי לה: "זהו, אני
מסיים את זה. בלתי אפשרי שהדברים ימשכו ככה. זה או אני או
הנמלים". אחרי כמה דקות של איבוד הכרה מצאתי את עצמי בתחתית
גרם המדרגות. הכלבה זרקה אותי מכל המדרגות, תרתי משמע.

מאז אותו יום המצב בהחלט השתפר. אין כבר מישהי שתאלץ אותי לשחק
איתה בנמלים, ואני כבר זמן רב לא צריך לדסקס עם ההורים שלי על
הנושא. אבל למרות הכל, אני מרגיש שבכל זאת משהו חסר לי. בזמן
האחרון, לא משנה עם מי אני מדבר, בסופו של דבר יוצא שגם איתו
אני מתחיל לדבר על נמלים. זה הגיע למצב כזה שפיתחתי געגוע לבר
ולמשחקי הנמלים שלה, אבל אני יודע שהיא כבר לא תהיה מוכנה לקבל
אותי. מצד אחד, אני בטוח שאני לא רוצה מישהי כמו בר, שכל הזמן
תאלץ אותי לשחק במשחקי נמלים המשונים שלה. אבל מצד שני, בכל
זאת נמלים זה לא דבר כל כך נורא ולפעמים זה נורא כיף, במיוחד
אם משחקים את המשחקים מתחת לשמיכה באמצע ליל חורף קר.

בסופו של דבר הצלחתי להכיר מישהי שגם אוהבת לשחק בנמלים, אבל
היא, שלא כמו בר, כבר לא מאלצת אותי לשחק בנמלים כל הזמן. ואתם
יודעים מה? היא דווקא אחלה זיון.