[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עדי ממן
/
עצים

אם יכולתי לשאול את העצים מה הם חושבים, הם היו צוחקים עליי.
עצים שצוחקים... נשמע אבסורדי, אבל... אולי בעצם לא?!
אני יושבת בחדר שלי, התריס מוגף - ומדמיינת שכולם מחייכים כל
הזמן.
החלטתי לצאת החוצה - לא כולם מחייכים.
ידעתי שזה מה שיהיה, אבל בתוך-תוכי ציפיתי, קיוויתי, שאולי -
בכל זאת.
לימיני, זקנה חביבה שמנסה לחצות את הכביש.
פתאום כהרף עין, מכונית כסופה עוברת, וחותכת אותה.
וכשאני אומרת "חותכת" אני מתכוונת במלוא מובן המילה.
יד רפויה נזרקת לצדי הכביש, איכס - אני חושבת לעצמי.
המשכתי ללכת, והתעלמתי.
אני תמיד מתעלמת - זה יותר משתלם.
חזרתי הביתה, נעלתי את הדלת והגפתי את התריס.
"השקיעה באה", אימא צעקה לי.
היא יודעת שאין דבר יותר יפה לדעתי משקיעות.
פתחתי את החלון לרווחה והתבוננתי.
"היא באמת יפה", שמעתי קול אומר.
מה, מי אמר את זה? שאלתי בפחד.
זה אני - הקול המשיך.
הסתכלתי קדימה, לכיוון הקול וכל מה שראיתי היה עץ שענפיו
התעופפו ברוח.
עצים שמדברים... נשמע אבסורדי, אבל... אולי בעצם לא?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מתוך תחושת חוסר
הדחיפות הרודפת
אותנו אתם
מתבקשים
לרענן את מסכות
הגז שלכם

בתודה
דוברת סה"ל


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/11/01 16:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדי ממן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה