זה לא אחד, זה אלפים
אלפי ימים בודדים.
זה לא אחד, זה אלפים
חתכים נוזלי דמים.
זה לא אחד, זה אלפים
כל כך הרבה תירוצים.
מלא את ימיי, הם כה ריקים
ובכל עונה שבאה הם עדיין סתוויים
ובדיוק כמו השלכת, אני רק נושרת
מרגישה את המחנק שבלב.
מביטה בצלקות שנחרטו בתוכי,
לא מזכירות לי דבר כעט
בין הסדקים הדם התייבש
הן שקטות וחושבות לעצמן "איך?".
אני מצטערת שנתתי לכן לבוא לעולם הזה,
צלקות,
רואות אותי וסובלות, יותר עצובות ממני
וגם אתם, שיריי,
דמעותיי נוזלות עליכם בכל יום
אתם תמיד שורדים, בכל ימיי הריקים.
מלא אותי עולם, מלא אותי בכל מה שקיים.
אני רוצה להרגיש את כל העונות
ולא רק את האפורה,
אני רוצה להרגיש לפעמים את הרוח החמה.
מלא את ימיי, הכה ריקים.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.