צועד בביתי עם ראש מלא מחשבות,
ומנסה לאלתר לי כמה שורות,
מרגיש שכולי שקוע בחול,
ומנסה לכתוב על אהבה כביכול.

מנסה להתגבר, וחוזר לשאיפות,
חושב על עתיד עם עיניים אדומות,
עתיד עטור באהבה וחוויות,
עתיד שלא הופיע אפילו בחלומות.

ושוב מרגיש שכולי מרוקן,
הראש מסתובב ואין תחושת זמן,
רואה עיפרון שחוק על המדף,
חושב על כמה שורות ובורח אל הדף.

מוצא את עצמי במורד רחוב סגור,
הכל לי כואב אני מרגיש גמור,
אני מניח שאני זקוק לכמה שעות שינה,
ומבחין בעיפרון ודף שמחכים לי בפינה.