הלילה חלמתי על תאונת דרכים. שתי ילדות שכבו על הכביש. עצרתי
את האוטו ורצתי לכיוון. חשבתי בהתחלה שזו תחילתו של האירוע,
לכן אין הרבה אנשים לידן. כשהגעתי הבחנתי שמדובר בשתי גופות של
ילדות קטנות, מכוסות עפר, שוכבות בתוך בלילת אספלט שבור, אבנים
וחול.
כ-100 מטר משם עבד טרקטור על הכביש. מלחישות האנשים הבנתי שלא
מדובר בתאונה. "הוא קבר אותן," אמרו.
"מחפשים את האמא".
ואני הזדעזתי מהעובדה שאני בעצם חולם מציאות. חולם חדשות
ששמעתי באותו ערב.
הלילה חלמתי חדשות. אקטואליה. עירבבתי מציאות ודמיון. ולא
לכיוון הנחשב משוגע. האם אני משוגע?
כנראה שלא לפי המושג המקובל. אם בשעות הערות שלי הייתי מכניס
משהו ממה שהיה עובר עלי בלילות הטובים של החלומות, היו מסתכלים
עלי במבט נעים, ומעבירים את הזמן בסמול טוק בזמן שמאחורי גבי
שני אחים במדים לבנים היו מתארגנים ללכוד אותי עם רשת רחבה.
אבל משום מה, אני, שחולם חדשות, לא נחשב משוגע. אפליה.