|
בכניסה לתחנה מרכזית ת"א
יושב לו פועל סיני מצהיב
מחייך חיוך ריק משיניים
שתי ילדות משחקות לו בזין
עולה מחפשת מודיעין
מה היעד הכי רחוק
ההיא בקופות זורקת מספרים
בקולה המתוק
אומרים שהיא הייתה פעם גבר
שבמכנס במקום כוס יש לה שמוק
מחנות של דיסקים צרובים
אפשר לשמוע מנגינת סלסולים
בדוכן הפלאפל עומדים כמה חיילים
אחד משחק עם הנשק והשאר מבטיהם אדישים
עיתון קרוע על הרצפה
הנה עוברת עליו רגל יחפה
ראסטות בראש
ומבט של נימפה
אחר עגלה עם כושי קטן
אבא של כושי לוקח לגן
ואמא שלו מנקת רחובות
הכי מסורה
בעיריית רמת גן
עם סיגריה דבוקה לשפתיים מרוק
פרסומות ברוסית מהדהדות רחוק
כלב ימני תוקע לכלבה משמאל עמוק
צועדת בקושי על נעלי העקב
עולה לקו שהורה המחשב
נוסעת מבלי לדעת לאן
תחנה מרכזית ת"א
יודעת אני ויודעת את שתחכי לי כאן. |
|
|
אני מקווה
שהחיים הם לא
בדיחה, כי אם כן
אז לא הבנתי.
המהורהרת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.