|
הלילות נפרשים כמרבד מנצנץ, אין
בהם משקעי שמיים ונפש
ופתאום האוויר נשים
והנשים מלטפות את הסדינים
והסדינים מתקלפים מקצוות המיטה, כרוצים להכריז
כאן אהבה
כאן הסנטר מתחבר לשקע הכתף
והחושך גשמי וסמיך ומלטף
בסופו של דבר הלילה יכלה את עצמו
ושלוחות אור תחדורנה מבעד לסדקי התריסים
הווילונות לא מכסים
את צלקות השמש שמביאה עמה
את פקיחת העיניים
בכל פעם מחדש הנשימה נעתקת כשאני
מפסיקה לחלום אותך.
|
|
|
פתאום חשבתי על
זה שמי שתכנן את
הבמה אהב צבעים
חמים. או שזה
אדום, או שזה
כתום, או שזה
כתום בהיר.
לא שמעתם על
גוונים קרים?!
פרציפלוכה נזכרת
בערגה בשיעורי
אומנות מכיתה
ד'. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.