אתה בחיים לא תדע.
אתה בטח גם אף פעם לא תנחש... אני בטח בסך הכל עוד ידידה
בשבילך. אבל אני כבר לא יכולה. אני חייבת להוציא את זה.
בהתחלה באמת שזה היה אמיתי, איך שהתקרבנו, אבל תגיד לי, איך
אפשר להישאר אדישים לידך? אתה כובש... גם אם אתה חושב שאתה
לא.
בכל פעם שהמעטת בערכך רציתי לצעוק עליך, לנער אותך ולהגיד לך
שאתה מדהים. ושאתה האחד שתמיד חיפשתי. שיש בך בעצם את כל מה
שאני רוצה. ובכל פעם שידעתי שהרגשת פחות ממנו, רציתי לצרוח לך
שאתה הרבה יותר מקסים. רציתי להגיד לך ש...
אני לא מתבלבלת. אני לא מערבת ידידות עם אהבה. כי אני לא
מאוהבת בך. זה כמעט קרה אבל באמת שלא. ככה שאנחנו לא ידידים
מצדי... אנחנו אולי קצת יותר וזה מה שהורג אותנו. מה שמרחיק
אותנו. המתח המיני הדפוק הזה.
כל כך הרבה פעמים רציתי להגיד לך שאני כל כך מתגעגעת. מתגעגעת
לשיחות העמוקות שלנו. מתגעגעת למסיבות שהיינו רוקדים ביחד.
מתגעגעת לאיך שהיית שר, מתגעגעת לעשן שיצא מהפה שלך אחרי
הסיגריה המגעילה שלך. מתגעגעת אליך. אבל לא יכולה להגיד.
אני מניחה שאני גם חייבת לך סוג של התנצלות, לא? האמת שאני לא
יודעת בדיוק על מה אבל מה זה משנה? יש מילים שלפעמים פשוט צריך
להגיד אותן... כדי שנדע שהן קיימות במחשבות שלנו... אז סליחה
לך.
אתה יודע? כשהיית איתה, זה באמת לא הפריע לי בהתחלה. אז נכון
הפריע לי קצת שהתרחקנו אבל באמת רציתי שיהיה לכם טוב ביחד.
שתהיו מאושרים. אבל באיזשהו שלב התחלתי להבין, שאני קצת...
מקנאה בה. על זה שיש לה אותך. ממש לא רציתי שתיפרדו אבל... זה
עשה לי סוג של צביטה בלב. אל תכעס שלא אמרתי כלום. איך
יכולתי להגיד משהו?
אני לא יודעת. לא יודעת מה אתה מרגיש, מה אתה חושב, אני אפילו
כבר לא יודעת מה אתה אוהב, ואם אתה עדיין אוהב משהו? אם יש בך
עוד שמץ של תמימות ושל ילדותיות. אני מקווה שכן. בן אדם לא
יכול לחיות בטוב אם הוא הורס לעצמו את הבסיס. אתה כל כך זר לי
עכשיו. לא מכירה אותך יותר. לא יודעת אם רוצה... אפילו לא
סיפרת לי ששכבת עם ההיא... בעצם אולי טוב שלא סיפרת... לא
ישירות לי לפחות.

אתה יודע? באיזשהו מקום אני גם קצת כועסת עליך. כי מה שכתבת לי
ביום הולדת שלי היה מדהים... ובכיתי כשקראתי את זה... רק חבל
שזה לא היה אמיתי. אתה באמת פה בשבילי? אתה באמת חושב שזה
שהכרת אותי זה אחד הדברים הכי טובים שקרו לך? שקרן...
אבל אתה יודע מה אני הכי רוצה להגיד לך?
שאתה פחדן. שאתה הילד הכי פחדן שאני מכירה.
הכל מסובך לך. את הכל אתה עוזב. על הכל אתה מוותר. כמו שויתרת
עלי כי הייתי מסובכת בשבילך... והרי מדברים מסובכים צריך
להתעלם... זאת הדרך הכי טובה לשכוח מצרות אה?!
טיפש...
אתה מאמין באהבה?
אתה מאמין שלכל אחד יש מישהו אחד בעולם הזה?
אם כן, אז אני מקווה שאתה לא האחד שלי... כי ברור לי מראש שגם
אם יהיה בינינו משהו, בסופו של דבר, אתה תשבור לי את הלב.

בעצם אולי כבר שברת.

אני חייבת לציין שלא חשוב מה קרה בינינו או מה קורה עכשיו (גם
אם לא קורה כלום)- אני אוהבת אותך. אני אוהבת המון. ואני מקווה
שאתה עדיין יודע את זה. דברים לא נעלמים ברגע. גם אם ממש
רוצים.

אני לא יודעת בדיוק מה היה בינינו, או מה יהיה... אבל אני
מקווה שתהיה מאושר, שיהיה לך טוב... ושלא תוותר יותר. תפסיק
לוותר.

                      כי באיזשהו שלב... יוותרו עליך.


                                      שלך, גם אם כבר לא,
יפעת.