טרם היות העונות
לא קיץ
   לא חורף
       לא סתיו
רק אביב
    אז שלט בעולם
והאושר
   היה לא כזב

הייתי שלך אז ילדה
גם אם אותך
       חיפשתי
היית קטנה
     קטנטנה
לכן אותך לא
       תפסתי

את גדלת כך לפתע
            פתאום
לפני ניצבת -
           כמלאך
ואני, רק אמרתי:
"שלום,"
ואהבתי, אהבתי
           אותך

ואז...
בגדת אישה בדמותך
          רכה עדינה ותמה
לגמת יין מגביע אחר
          ולא טל אותו רקחתי
נשקת לשפתיו של הזר
          וחלמת על שפתי האחר
ישנת במיטת כלולותייך
          והיא אולי מיתתך

ואני...
לא זזתי אף שעל
במקום כך נשארתי
עומד          
          מבולבל,
   מוכה,
      ותמה
כן, מאז עודני
       אובד