[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







קובי דבח
/
בית קברות לבלונים

שם בקצה השמיים איפה רק העננים מדברים יש בית קברות, אתם בטח
שואלים איך הוא עומד שם עם כול המצבות הכבדות. שם לא קוברים
אנשים להם יש מספיק מקום למטה אצל אימא אדמה, וגם לא את
הציפורים שמתעייפות לעוף דרומה בחורף, הם רק נופלות לבקר חיות
אחרות בתור ארוחות בוקר.
אז מה קוברים שם אתם בטח שואלים? שם קוברים בלונים.
רק אחרי הרבה זמן הבנתי את זה שבלונים לא סתם מחליטים לברוח
מידיים של ילדים, לכול אחד יש תכלית בחיים גם לבלונים יש אחת
כזאת. למעלה בבית הקברות יושב מוכר בלונים זקן בתור קברן, שולח
יד ותופס אותם בדיוק שכבר לא רואים אותם בשמים, הוא פותח להם
את החוט, ומשחרר להם את כול הגז שמילאו בהם כדי להכניס להם קצת
אופי וגאווה. אף בלון לא מצליח לברוח ממנו, למרות שלא נראה לי
שיש אחד שרוצה לנסות, מה יש כבר להם לחפש יותר גבוהה מהעננים
שם הכול כבר שחור. בימי קיץ של שבת בבוקר שכולנו שותים קפה
וקוראים עיתון והילדים שלנו רוצים המון בלון, הוא עובד קצת
יותר קשה, יש לו די הרבה בלונים לתפוס, תמיד בא משב של רוח
נושף ומעיף כמה בלונים ביחד אז יעקב רץ ומדלג בקלילות בין ענן
לענן, תופס את כול הבלונים, ורק בלילה הוא משחרר להם את
האוויר.
גם בבית קברות הזה יש חלקות, עם רחובות, כול בלון מקבל שם פינה
קטנה כדי שירגיש בנוח למרות שאין אף אחת שבה לבקר אותם שמה
בשביל לחלוק להם זיכרון.
בחלקה א' קבורים כול הבלונים הפשוטים, כאלה שיש להם רק צבע לא
יותר מזה יש עשרות אלפי שורות של בלונים פשוטים, לפעמים בימי
עצמאות וכאלה שמשחררים לשמיים הרבה בלונים פשוטים בעיקר
שחוגגים עם ילדי הגנים, אז יעקב קובר אותם בזוגות רק כדי שלא
ירגישו בודדים, ואם הוא רואה שהמקום מתחיל להיגמר על אותו ענן
הוא מתאמץ וקובר גם בשלישיות.
חלקה ב' היא קצת יותר מיוחדת שם קבורים כל בלוני הרגשות, אתם
מכירים אותם בטוח שסבתא חוזרת מחו"ל אז קונים לה בלון וזר
פרחים  עם כיתוב מחובר של "התגעגענו" או סתם "ברוכים הבאים".
חוץ זה יש פינה קטנה בקצה החלקה ששמורה לבלוני האהבה, מיליוני
בלוני לב בכול מיני גדלים עם כתב מסולסל של I LOVE YOU"" או
"אהבה לנצח". בימי אהבה יעקב הקברן מסתובב שם ומשקיע בכול בלון
קצת יותר הוא לא משחרר להם את האוויר עד הסוף כי הוא מאמין
שהאהבה לא יכולה למות רק להתחדש, אז הוא מחבר אותם לפינת הענן
והם נשארים שם תלויים למזכרת. לפעמים בלונים אהבה מיוחדים הוא
מקפל ומוחק מהם את כול הזיכרונות שלהם מזוגות הקודמים, ושולח
אותם בחזרה לארץ עם קופידון שימשיכו לשמח זוגות אחרים.
החלקה הצבאית היא בשביל  בלוני מלחמה חלקם עלו בלי חוט, או
כאלה שהיו צריכים לשלוח נציגים עם קסדות ומגנים למטה כדי להביא
אותם, כי ירו בהם במטווח אז אוספים את שאירות הגומי, וקוברים
את כולם ביחד בקברי בלונים גדולים. יש גם ימי זיכרון לבלונים.
מתי שאנחנו עושים את שלנו הם עושים את שלהם ומשחררים אלפי
בועות סבון אל השמיים בשביל לזכור אותם
יש עוד כמה חלקות שהם פחות גדולות. יש את חלקת המפורסמים שם יש
את הבלונים היותר חשובים כמו הבלון "מהביצה שהתחפשה", או חמשת
הבלונים מהסיפור "מעשה בחמישה בלונים", כול אחד מהם מת קצת
אחרת, בדרכים הרגילות של בלונים. הבלון הצהוב של רון התפוצץ
אחרי שאבא  שלו קצת הגזים בניפוח, לפני דעתי זה היה סתם קטע של
שחצנות למי יש בלון יותר גדול אצל כי אצל בלונים הגודל לא קובע
העיקר הכוונה. לאורי היה בלון ירוק שחשב שלשחק בערוגת הוורדים
זה חכם, כנראה שהבלון לא הרגיש ככה אחרי שנדקר מקוץ של זלזול
אחרי נפל בין הוורדים .לסיגלית היה בלון סגול נכון שזה דומה
לשם שלה, אבל זה עדין לא הפריע לה לתת אותו לחתולה שלה מיצי,
עכשיו נשארו ממנו רק חתיכות שלגומי סגול. רותי קיבלה בלון
כחול, היא אהבה את הבלון וידעה שעל בלונים צרכים לשמור כי הם
קצת רגישים לדקירות או שריטות, אז היא כל הזמן חיבקה אותו
כנראה שנתנה לו קצת יותר מדי יחס, וגם בלונים צריכים אוויר
ולהרגיש משוחררים על קצה של חוט, אז הבלון שלה החליט שהוא בורח
במסווה של התפוצצות. נשאר רק בלון אחד, הבלון של אלון שהיה
בלון אדום גדול ויפה, וכמו שכבר סיפרתי בלונים סתם לא קופצים
מידיים של ילידים, אז הוא החליט לעוף לו עם קצת עזרה ממשב רוח
ראשון כי זה סופו של כול בלון.    
לפני שנתיים פתחו חלקה חדשה  בבית הקברות, שדי ריגשה את יעקב,
של בלונים בצורות כאלה שמחלקים בימי הולדת,יש שם בלוני חרבות
וכלבי פודל עם בלון קטן בקצה הזנב, נחשים והמון כתרים, שבסוף
כל יומולדת מחלקים לילדים ביחד עם שקית של הפתעות. אח"כ באים
אוספי הבלונים של יעקב יצורים חביבים וכמו גמדים קטנים אוספים
את כול הבלונים שלא הצליחו להפוך לחיות או שסתם איזה ילד שכח
אותם.
יש הרבה בלונים שלא מצליחים להגיע לשקט והשלווה בבית הקברות
שבין העננים, הם נתקעים בדרך למעלה, לכודים בתוך מבנים סגורים
שרק קרני השמש מזכירים להם לאן הם היו צריכים להגיע, וככה הם
תקועים שם כמו רוחות רפאים מנסים להשלים את ייעודם בתור
בלונים, לפעמים יש אנשי תחזוקה נחמדים שמשחררים אותם מהתקרות,
אבל יש כאלה לא כול כך נחמדים, שסתם מפוצצים אותם עם סיכה וזה
די מבאס להיות בלון מפוצץ, אז אם אחד ממכם קורא את זה יעקב
הקברן מבקש שבסך הכול תשחררו אותם בחוץ אח"כ כבר יש כבר מי
שידאג להם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני בכלל לא
מרגיש מאויים
מהמפיונר
הקומפולסיבי
הזה.


ההוא ממקודם
בקאמבק.


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/5/07 14:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קובי דבח

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה