|
התכוננו לערב האחרון בהקפדה
יתרה
טבלנו בפישון עד טהרה
ואבן השהם מאור נהרה
לחצנו את גחונו של הנחש
לשלום.
את רצית לרוצץ לו את הראש
אמרתי לך עדיף ללכת
בשקט מכאן
לראותו מצקצק בלשונו
שיתפתל לחיים ארוכים
שישאר לדורות הבאים
הם יהיו לו ראויים
שיחליק ויתפתל
על גזע עץ
בבוא קץ הימים
יחלק תפוחים
אנחנו בדעת
חלוקים
אמרתי לך "מכל הירקות
והדשא המוריק
והעץ הנחמד
היו עדיפים
פירות החיים"
עכשיו הדעת יודעת
יש לאסוף מעט מטלטלין
הן מה היה שם ככלות הדברים
פיכפוך מים מגיחים
מגיחון נחל ללא קונכיות
גם לא דג משכשך
ולו בודד לנחמות
או משאלות
לשבצו בסיפור אגדות
היינו רובצים
מרוצצים בזמן
את עוד חשבת על ראש הנחש
אמרתי לך,
אנשים שאינם גונבי דעת
לא צריכים ללחוץ גחון.
למחוץ לשלום
וללחוץ עם ציפורניים בעור
עד שיצא הקוץ
|
|
|
נגיד שעישנתי,
אוקיי? ונגיד
שהסנפתי, אוקיי?
ונגיד שהזרקתי,
אוקיי?
אז מה, זה אומר
שצריך לפרק לי
את הבושם?
לכל הרוחות, קצת
תרבות, אנשים.
- נרקומן בקריז |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.