קורה לי לעיתים קרובות מדי
הרגשה מוכרת של שכרות
מאס בחיים מלאי אכזבה
בוכה בדמעות של התמכרות
לגמור את הכל לחייך ולבכות
לצחוק לזייף לרמות במשחק
שניה לפני שמתחלף הרמזור
שומעת שוב ברקע תקליט שנשחק,
שאומר..
זה כבר לא החיים זה סרט אחר
אם רק תחתכי זה הכל יגמר
ההורים קצת יבכו, חברים יתאבלו
ובסך הכל הם כולם יצהלו..
זה נכון.
כבר לא חשובה כאן לאיש.
עכשיו הולכים רחוק,
מארץ הפלאות של עליסה,
הבייתה..וסוף. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.