כמו עלה,
מתגלגלת על הדשא
מי שמחליטה זאת הרוח
הרוח, וקצוות הדשא המדגדגים
מתגלגלת כמו חמצן...
עוברת נדייה נדייה
ראה ראה.
עוברת ומתגלגלת...
דירה דירה
ספר ספר
ימה ימה
עוברת ומתגלגלת...
ומה שנותר בה,
הוא אותו צרור מפתחות
מוחזק ע"י כפכף בלוע שמאכלס את עצמו.
אלפי רגשות, אלפי פנים, אלפי ליטופים
הנשמרים בתוך כופסאת בועות הסבון שלה,
ומה שמחזיק אותה הוא השעון...הקצב..
כי אין זמן! אין!
ומה שמחזק אותה הוא אותו כוח נסתר.
כולם קוראים לו אלוהים.
היא..היא קוראת לו חבר טוב.
ומה שמחדש אותה הוא מתנת הבריאה...
אותה השמש, העצים, המים
זאת שכתובה בבראשית פרק א'.

יום יבוא...יום יבוא ואולי היא תתגלגל גם אליך,
תתגלגל...תשאיר שם משהו...ותעבור הלאה.