והנה עוד יצירה שנכתבה בלי לחשוב, עם אותו הכאב הישן שמדי פעם
היה עולה ופורץ החוצה. אילו היה עליי לקשר אותה ליצירה כלשהי,
ללא ספק הייתי מקשרת אותה ל"רומן כואב ומתמשך". הן אחיות
תאומות.
ושוב, נכתב מזמן...
לו היית מבין
לו היית יודע
לא הייתי כותבת אליך
את מילות כאביי הבוערות
לא הייתי מחזיקה בעט האפר הזה
הנשרף מתחושותיי הלוהטות.
ולבי לא היה עולה באש
עולה באש
אך לא כלה
באהבתי וזעמי אליך.
אתה הוא המקור לאושרי
והמקור ליגוני הכבד
לו רק תנשוף מפיך רוח
שתכבה את לבי הדואב.
רוח קרה
להרגיע את סערת הרגשות
רוח קלה
כנגד כל המחשבות הקשות.
לו רק היית יודע
לו רק היית מבין
האש עודנה שם, אך דועכת
ופניי פני מתים לבנים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.