...ואלוהים דיבר אל נוח ויאמר: "בעוד שישה חודשים אמטיר גשם על
האדמה עד שכל הארץ תכוסה במים, וכל רשעי העולם ימחקו מעל פני
האדמה. אבל אני רוצה להציל כמה אנשים טובים, ושניים מכל סוג של
בעל חיים. אני מצווה עליך לבנות תיבה". ובהבזק ברק, נחתו בידיו
של נוח דרישות הבניה של התיבה.
"אוקיי", אמר נוח, רועד מפחד בעודו מפשפש בשירטוטים.
"שישה חודשים- והגשם יחל", רעם האל. "אני ממליץ לך לסיים את
התיבה בזמן - או שתלמד לשחות למרחקים ארוכים".
עברו שישה חודשים, השמיים נתכסו עננים, וגשם התחיל לרדת.
אלוהים ראה את נוח יושב בחצר ביתו, ממרר בבכי, ותיבה - אין.
"נוח!!" צעק האל, "איה התיבה אשר בנית?".
נוח התחנן "אנא סלח לי. עשיתי כל אשר יכולתי. אבל היו בעיות
רבות בדרך.
קודם כל, הייתי צריך להשיג אישורי בנייה להרכבת תיבה, אבל
התכניות שנתת לי לא תאמו את הסטנדרט של מהנדס העירייה. לכן
הייתי צריך לשכור מהנדס ולשרטט מחדש את התכניות. אחר-כך נכנסתי
לוויכוח עם מחלקת הבטיחות לגבי האם יש או אין צורך במתזי כיבוי
אש בתיבה. ואז השכן שלי התנגד, ואמר שהצבת התיבה בחצר שלי
פוגמת בנוף העירוני, ולכן הצטרכתי להשיג אישור מוועדת תיכנון
ערים מחוזית. אבל אז היו לי בעיות בהשגת מספיק עץ בכדי לבנות
את התיבה, מכיוון שהוטל חרם על כריתת עצים- בכדי להציל את
ינשוף החורש. הייתי צריך לשכנע את החברה להגנת הטבע שאני זקוק
לעץ בשביל להציל את ינשוף החורש- אבל הם לא נתנו לי לתפוס אף
ינשוף כדי להציל! בגלל זה אין ינשופים בתיבה. הנגרים הקימו
איגוד מקצועי ופתחו בשביתה. הייתי צריך לנהל משא ומתן עם
ההסתדרות לפני שמישהו מרים מסמר או פטיש. אז עכשיו יש לנו שישה
עשר נגרים על התיבה- אבל אפילו לא ינשוף אחד. ואז התחלתי ללקט
את החיות, וצער בעלי חיים תבעו אותי , עקב התנגדותם לזה שאני
לוקח רק שניים מכל מין. עד שבוטלה התביעה, המשרד לאיכות הסביבה
הודיע לי שאיני יכול להשלים את התיבה מבלי למלא דו"ח צפי למה
שיקרה בעקבות השיטפון, בנוסף לפירוט הגורמים לו - ולא מצא חן
בעיניהם העובדה שתחום השיפוט שלהם לא חל על יישות עליונה. ואז,
איגוד המהנדסים רצה מפה של תכנון השיטפון ואזורי ההשפעה. שלחתי
להם גלובוס קטן.
כרגע, אני עדיין מנסה לפשר בתלונה מהאגודה לשיוויון זכויות
בתעסוקה לגבי שאלת כמה קרואטים עלי להעסיק בבניית התיבה. מס
הכנסה החרים את כל נכסי, בטענה שאני מנסה לעזוב את הארץ ובכך
להתחמק מתשלום מס השומה השנתי שלי, ואז הגיעה הודעה ממשרד
הפנים על זה שאני חייב להם איזהשהו מס שימוש. אני באמת לא חושב
שאוכל להשלים את התיבה בחמש השנים הקרובות לפחות" ילל נוח.

השמיים התחילו להתבהר, השמש יצאה מאחורי העננים, וקשת צבעונית
נמתחה על פני השמיים. נוח הסתכל למעלה וחייך. "תגיד, זה אומר
שאתה לא הולך להרוס את הארץ אחרי הכל?" שאל נוח בתקווה. "אין
צורך", ענה אלוהים, "הממשלה שלכם כבר דאגה לזה לפני."