עיניך מזכות אותי
ניצני-דעת, פקעות של אמת לבנה
כי ביני ובינך אדמת-אדם הפכפכה
לא אנקה רופסת, או עצת-הצחוק המדומה
לא מרה, או מרמה
הקשיבי לקולות -
אנחנו חוסות בצילן של ידיעות חשוכות
מרפא
ומה יוותר לך ממני
מלבד אהבתי איתך את העצים הירוקים של
סימטת ז'אן ז'ורס
וחמלת-החופים הכחולים
שאספנו ברחוב צר שעולה מן הים, וזכרון קייצים
אחד, משוגע
הקשיבי -
זו זרימת הדם שלי שנושאת את
האלם אל שרשי-הגזעים המשוועים
להגדם
זה רחש מנגינת הרעד של
גזע קטום-נפש, המגחך לנעימת-הוודאות
(גם הוא כופר בהמנוני שבועות-הנצח של אוהבים)
וזליגת העלים...
ודאיית הנפילה...
הקשיבי...
כל המאחרים לאהוב
ניקווים במוקדם אל עברים, שם מסופרת להם בדידותם
האחרונה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.