היה לה הכל, בית עם גינה, מרפסת קטנה המשקיפה לים, שולחן אוכל
מלא פירות וירקות, ספרים רבים וגיטרה אחת. היה לה הכל, ארון
מלא בגדים יקרים, מדרגות שיש המובילות לקומה למעלה שם היה
חדרה. בחדר מיטה ענקית מרופדת, שולחן קטן לכתיבה וחדר אמבטיה.
כל סוגי האיפור והמייקאפ היו לה. בבוקר היתה קמה ושמה על עצמה
מסכת איפור. לובשת את הבגדים היפים ויוצאת החוצה. כי כך לימדו
אותה. בחוץ היתה לה גינה. גינה ענקית, ירוקה. עצי פרי וירק בכל
פינה ושלושה גננים שעבדו יום ולילה. היו פסלים ומזרקות ופינות
נוי קטנות. היתה מתהלכת בגינה, לבדה, שבויה בתוך ארמונה. את
הגינה הקיפה גדר, גדר שאין לעברה, אין נכנס ואין יוצא. כה חשקה
היא לצאת מהגדר, לפרוץ החוצה ולראות מה יש בעולם שלא הכירה. אך
הגדר נעולה וסגורה ואפילו להתקרב לשם היא לא העיזה. יום אחד
כשניגמרו כל התקוות היא לקחה את רגליה היפות, הפנים הצעירות
שלא ידעו את העולם, ועלתה לגג. |